מחממים מנועים
- rotemcheny
- Dec 26, 2015
- 1 min read
כשסיימנו להקליט את האלבום, היה ברור שצריך לתת לו רגע לנוח. לתפוח, רצינו להתרחק
מהחומרים, לרענן את האוזן. היה ברור שצריך לבנות עוד קהל, לנגן את השירים, לצאת מתל אביב. להמשיך. אבל למי יש כח? לצאת מהכונכיה הנעימה של אולפן ושל חזרות, אל החורף המצליף של ההופעות הקטנות בכל מיני מקומות ולדאוג שיגיע קהל ולעמוד חשופה עם השירים החדשים, הילדים החדשים שעוד לא ברור בדיוק מה עובד על במה ואיך ואיפה. ואז קיבלתי את ההצעה הנדיבה והמחממת לב. של עמיר. לב.
הוא הציע שנבוא איתו לכל הסיבוב האקוסטי החורפי שלו, 'הקהל שלי ימות עלייך' הוא אמר לי. תבואו, תנגנו כמה שירים, הופעת חימום, התרגשות גדולה
אז אנחנו הולכים אחריו (בעצם לפניו) ובכל מקום אני נחשפת לקהל חדש וקשוב (כי הקהל של עמיר הוא משובח ופתוח ורגיש רגיש) ובכל מקום אני אוספת אליי עוד אוזניים, עוד קהל שלא ציפה לשמוע אותי אבל פתח בפני את הלב. וזה אושר גדול. ותוך כדי מתכוננים להשקה ב9.2.16 ומעצבים עטיפה וחולמים קדימה. זו דרך בלי רחמים והיא מורכבת ומלאה אנשים טובים. ואני כבר מתרגשת.
Comments