הנגנים שלי הם וכל מה שלא ידעתם

#9

שבוע הנגנים שהכרזתי עליו בפייסבוק נחל כזו הצלחה שהייתי חייבת לשמור את המילים האלה גם פה, זה דם ליבי, זה נגני ליבי וכל המילים הגדולות מגיעות להם. הנה הסיפור הקטן של כל נגן ואיפה הוא התנגש לי בלב ונשאר מאז למסע ארוך..

נמרוד גלבוע. נשמה

לפני מליון שנה, שרי החברה הסופרת שלי, הוציאה את הספר הראשון שלה. לכבוד ההשקה היא גייסה את החברה שלה ששרה (להלן, אני) ואת חבר הילדות שלה שמנגן )להלן, נמרוד) והושיבה אותנו בדירה בתלאביב כדי שנתאמן. החזרה המכוננת הסתיימה כשאנחנו שרים שירי ארץ ישראל בלהט של חלוצים. בכל אופן נמרוד (שם מלא- נמרוד, נימי, גלבוע) היה החלוץ המרכזי של ההרכב שלי. הוא צלל אל המוזיקה שלי בהתמסרות, הוא החזיק לי את היד והאמין בי, הוא היה איתי בכל כך הרבה מקומות הזויים ונסיעות מוטרפות, המצאנו ביחד את ׳נוהל שכנה׳ בו אנחנו מתאמנים בחצר של מישהו לפני הופעה. והיינו בהופעות אקוסטיות מרגשות ומפתיעות וקשות ומלמדות. היינו בכל כך הרבה פינות של הרוק הישראלי, וראינו דברים שהצנזורה עוד לא אישרה לפרסום:) נימי שהוא כולו לב אחד ענק של הקשבה ונתינה, שהוא נגן-על שהוא נכס, שהוא חבר לפני הכל והוא תמיד יידע איך לעודד אותי, שהוא שותף אמת לדרך. הוא רואה אותי, יש לו חותם בכל אחד מהשירים שלי ואנחנו מסונכרנים ויכולים לבצע את השירים ביחד גם הפוך וגם באמצע הלילה (טוב, כל ההופעות הן מבחינתי באמצע הלילה), נימי שהיה שם ראשון לעמוד לצידי, בהרכב הכוכבים שלי, כמה שיחות וכמה קפה וכמה בירה.. נימי מכאן ועד קיסריה. נימי שאין כמוך. תודה שאתה כזה

יצחקי החד פעמי בתחילת הדרך היה לי גיטריסט אחד, דווקא נחמד, שבשנייה שאמרתי לו שקובעים השקה והופעות הוא נבהל ואמר שהוא לא בעניין, עצובה ושותקת שאלתי את נימי אם הוא מכיר גיטריסט, וכמו כל גבר ישראלי הוא הציע חבר שלו מהצוות בצבא. וככה הגעתי אל יצחקי. (שם מלא- יצחקי פרנקו). מאז, כבר שש שנים משני צדדיי על הבמה יש שני גיטריסטי מחלצים מ669. יצחקי הוא בכלל ג'אזיסט וזה מאתגר אותנו ופותח את הראש, הוא שומע מוזיקה באופן אחר, הוא לא מתרגש, הוא תופס את העולם בזוית אחרת וזה משלים אותי ומשאיר אותי ערנית. הוא מצחיק אותי נורא והכנות שלו והחדות שלו הם נדירים ממש. הוא יודע להמשיך קדימה, הוא לא מתעכב, ולמרות כל הג'אז הזה הוא מביא תבלין פיקנטי לרוקנרול שלנו. הוא האיש שהכי כיף להתווכח איתו כי הוא עושה את זה בחן שאין לו גבול. יצחקי שאין כמוך, תודה שאתה כזה..

זיו שאין כמוהו פעמיים הבריזו לי בסיסטים בדרך לחזרה הראשונה, שבוע אחרי שבוע שעתיים לפני שכולנו נפגשים. שבורת לב וחסרת אמונה התקשרתי לטלפון של בסיסט שלישי, זיו (שם מלא- זיו דה מן). אני זוכרת בדיוק את פינת הרחוב הקטן שבו דיברנו, זיו היה קשה להשגה והשיחה היתה קצת מגמגמת, אבל הוא בעצם היה יסודי יותר ממני ותוך כדי שיחה נכנס לאתר ה'מייספייס' שלי (כן, אנחנו מכירים יובלות) וגילה שאני קיבוצניקית וזה קנה אותו. הוא הגיע לחזרה שלנו באיחור לא אופייני, נכנס בדלת כמו הענק בגנו, ידע את כל השירים וכבש את כולנו בנוכחות הבוטחת שלו. זיו הוא אי של שפיות, הוא מנגן את השירים לפי הטקסט, הוא מקשיב לי, הוא מעודד אותי ובודק תמיד אם אני בסדר, הוא שולח הודעות באמצע הלילה אחרי הופעות לאשר שהגיע כי אנחנו להקה של פולנים והוא נגן בלי אגו שנותן מקום לכל מי שסביבו. לא משנה כמה דירות הוא עבר וכמה צפונה הוא התרחק הוא תמיד מגיע ראשון, הוא אור גדול, הוא חבר. זיו שאין כמוך. תודה שאתה כזה.

אודי הלב הפועם את אודי (שם מלא- אודי צ'יקו גלברט) הכרתי כשלמדנו ביחד במכללת הד למוזיקה. אבל היה לו שיער ארוך עם קוקו, אז לא דיברנו הרבה. ומה שראיתי אצלו היה בעיקר רעב לנגן ולהופיע, ללמוד, להקשיב, לדחוף קדימה. התחלנו את חזרות ההרכב שלנו אצלו בבית, כלומר בדירה כלומר במן מקום שהוא ישן ואכל וניגן בו ברחוב בן אביגדור. מהר מאד עברנו לחדרי חזרות אמיתיים עד שאודי בנה אחד כזה בעצמו. אודי שהוא כולו לב אחד גדול, הוא לא מוותר לי, הוא רוצה לכבוש את הבמות, הוא הפך למתופף אדיר בשנים שאנחנו הולכים ביחד, הוא מלך החומוס ומלך הקצב. הוא מחפש את הסאונד וניגן אצלי בהרכב על תקליטים ומגבות, עם מברשות ועם מקלות. באלבום האחרון, היה ברור שהשירים יבואו מהשקט, מהדרך והרווח בין הצלילים. אתגר למתופף רעב. אבל אודי ידע לנגן בצניעות, ברגישות, בחיפוש אמיתי ונקי. הוא תמיד העיניים הראשונות שנפגשות איתי כששאר הנגנים מדברים באקורדים והיפוכים וטנשנים, זה הברית של הזמרת והמתופף. אודי שאין כמוך, תודה שאתה כזה.